27.1.2013

איך הסתבכה גוגל בפרשת נו-פואצ'ינג עם אפל

יו"ר גוגל, אריק שמידט, ומנכ"ל אפל, טים קוק, צפויים להתייצב בפני בית המשפט ולהסביר מדוע קשרו קשר למנוע פרנסה מעובדיהם, כאשר יצרו הסכמי נו-פואצ'ינג (איסור העסקה) בין אפל ובין גוגל. גם מנכ"ל אינטל, פול אוטליני עלול למצוא את עצמו בצרות בגלל הסיפור

"אריק", כתב סטיב ג'ובס בפברואר 2006 למנכ"ל גוגל דאז (כיום יו"ר), אריק שמידט, "אמרו לי שקבוצת התוכנה הסלולרית החדשה של גוגל לא מפסיקה לגייס עובדים בחטיבת האייפוד שלנו. אם זה באמת נכון, תוכל להפסיק את זה? תודה, סטיב".

"אני מעדיף שאומיד [אומיד קורדסטני, סמנכ"ל בכיר בגוגל באותה תקופה; א.ב.] יעשה את זה בעל-פה, מכיוון שאני לא רוצה ליצור עקבות-נייר שעל בסיסם יוכלו לתבוע אותנו בעתיד? לא בטוח לגבי זה" - זו היתה תשובתו הכתובה של שמידט, באימייל, כאשר נודע לו על פיטוריו של עובד גוגל, שניסה לגייס עובד של אפל, בלי לדעת על ההסכם בין החברות.

"אין לנו שום דבר חתום", כתב פול אוטליני, מנכ"ל אינטל, באימייל שנחשף במשפט. "יש לנו הסכם המבוסס אי-גיוס על לחיצת-ידיים ביני ובין אריק [שמידט; א.ב.]. אני לא רוצה שהדבר הזה יוודע ברבים".

נו-פואצ'ינג (No-Poaching) הוא מונח אמריקני המתאר מצב שבו שני ארגונים מתחרים מתחייבים שלא לגייס עובדים ביניהן. המילה פואצ'ינג, באנגלית, משמעה "ציד בלתי חוקי". הסכמי אי-גיוס בין תאגידים הוא אסור על פי חוקי ההגבלים העסקיים, כיוון שהוא לא רק פוגע בחופש העיסוק של האזרחים, אלא גם פוגע בתחרות החופשית בין גופים כלכליים. במיוחד חמור הדבר, כאשר אחד התאגידים הוא מונופול בתחומו.

במקרה זה, אפל דרשה מגוגל להפסיק לגייס עובדים שלה. באותה תקופה, שימש שמידט כחבר דירקטוריון ב'אפל', ניגוד עניינים שהחמיר את המתיחות בין החברות בנושא הגיוס. העניין התגלגל ב-2011 לבית המשפט, כאשר חמישה עובדים בכירים תבעו את אפל, גוגל, אדובי, אינטל וחברות הייטק נוספות בעמק הסיליקון. בין השאר טענו עובדים אלו כי החברות לא רק מנעו מהן לעבור למקום עבודה אחר, אלא גם תיאמו ביניהן גם את שכר העובדים המתאים להן.

הסיפור עלה מדרגה החודש, כאשר לוסי קו, שופטת בית המשפט המחוזי בסן-חוזה (קליפורניה), תמכה בקריאה לעדות של כל הבכירים המעורבים: אריק שמידט, טים קוק (מכיוון שסטיב ג'ובס כבר מת, כידוע) ומר אוטליני. השופטת טענה כי "לא סביר" שאדם בכיר כמו טים קוק לא יידע בזמן-אמת על הסכמי אי-גיוס בין החברות.

בין המסמכים שנחשפו בפני בית המשפט, נמצא נייר של גוגל, האוסר על פנייה לעובדים של חברות כמו אינטל, אפל, פייפאל, קומקסט, גי'ננטק ועוד. כמו כן נחשף נייר של אפל שאוסר על גיוס עובדים מן החברות הבאות: מיקרוסופט, גוגל, אינטל, פיקסאר ורבות אחרות. לחברת 'אדובי' היה מסמך דומה, שגם הוא נחשף במשפט.

הפרשה התפוצצה לראשונה ב-2009, כאשר משרד המשפטים האמריקני פתח בחקירה נגד החברות הללו. הסיפור נסגר בהתחייבות של החברות להפסיק את כל הסכמי ה'נו-פואצ'ינג' ביניהן. אך העובדים שנפגעו מן ההסכמים, בעיקר בין השנים 2005-2010, לעומת זאת, לא קיבלו שום פיצוי. עכשיו הם רוצים לקבל אישור לתביעה ייצוגית.

אינטל כבר שלחה תגובה רשמית, בה הודיעה כי מבחינתה סגרה את הסיפור עם משרד המשפטים כבר בחודש מאי 2011, וכי החברה מאמינה כי לא עברה על החוק, והיא אינה מסכימה עם טענות התובעים.

פרשת הנו-פואצ'ינג בין גוגל ואפל מכתימה לא רק את דמותו המיתולוגית של סטיב ג'ובס, גאון ההייטק המנוח, אלא גם את הנהלת גוגל, המואשמת כי עברה על החוק, פגעה בזכויות-יסוד של מאות מעובדיה, והזיקה להתפתחותו הבריאה של עמק הסיליקון. לא מן הנמנע שגם מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', ייאלצו לתת את עדותם בפרשה.

מנקודת מבטו של מהנדס תוכנה מוכשר, ההסכם בין החברות מפחית את שכרו ומונע ממנו להתפתח מבחינה מקצועית. ההסכם הופך את מקום העבודה לבית סוהר תעסוקתי. האם קיים הסכם דומה בין עובדי גוגל ישראל ובין עובדי אינטל ישראל, למשל? לא נוכל לדעת לעולם, עד שחוקר פרטי או האקר יצליח לחדור לתיבות הדוא"ל של מנהלי החברות המקומיות, ולהביא ראיות לכאן או לכאן.


אין תגובות:

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012