[פוסט היסטורי, פורסם במקור ב-30/11/06 בבלוג הישן]
האם מסעודה משדרות, זו שצופה קבוע בערוץ שתיים, יודעת לגגל?
האם אנטולי מאשקלון, שעלה לפני 10 שנים מאוקראינה, יודע מה זה קישורים ממומנים?
והאם דוד כהן מבני-ברק, אברך עם 4 ילדים, מסוגל לנסח שאילתת חיפוש מורכבת?
התשובה היא: לא, לא ולא. זהו הפער הדיגיטלי בתחום מנועי החיפוש.
במאמרו מה-20 בנובמבר, מסביר גורו השימושיות ד"ר ג'ייקוב נילסן מדוע הפער הדיגיטלי הוא תלת-מימדי. לאנשים רבים מדי אין אפשרות לרכוש מחשב ולהתחבר לרשת, אך גם כאשר הם מצליחים למצוא את הכסף ומתחילים לגלוש, קשה להם להשתמש ברשת. קשה להם להקליד, קשה להם להבין מה מופיע על המסך, קשה להם לחפש וקשה להם למצוא. התוצאה: הם אינם מסוגלים למצות את הפוטנציאל הטמון באינטרנט.
אין כמעט שיח ציבורי על נושא הפער הדיגיטלי של החיפוש באינטרנט. כבר עכשיו ברור שיש פער עצום בין היכולת והמיומנויות של מחפשים מתקדמים (אקדמאים, מהנדסים, מנהלי אתרים) ובין אלו של מחפשיםממוצעים (צווארון לבן) ומחפשים מתחת-לממוצע (צווארון כחול). ולא - לא מדובר בתושבי העולם השלישי, אלא אנשי העולם השני והראשון, כולל מדינות מערביות לגמרי.
מה הרוב לא יודע על חיפוש באינטרנט
- רוב המידע בעולם עדיין לא נמצא באינטרנט
- שאילתות מורכבות מביאות תוצאות טובות יותר
- קישורים ממומנים אינם בהכרח רלוונטיים
- שלושת התוצאות הראשונות אינן בהכרח הטובות ביותר
- מנועי החיפוש לעולם אינם אובייקטיביים - הם תמיד סובייקטיביים
- הרשת כולה גדולה עשרות מונים מן המאגרים הקטנים של מנועי החיפוש
- ניסוח שאילתות מדויקות דורש שימוש ב"גרשיים", מינוס (-), פלוס (+) ודומיינים (:site)
- מנועי חיפוש פנימיים באתרים מביאים תוצאות עמוקות יותר מכל מנוע חיפוש חיצוני
- אם התוצאות אינן משביעות רצון, אין ברירה אלא לנסח שאילתות שונות
- היכרות מעמיקה עם השפה האנגלית היא חובה כדי למצוא מידע בעולם
- שימוש ב"מטמון" (Cache) מזרז מאוד איתור מילות מפתח רלוונטיות בגוף טקסטים
- מילות מפתח פשוטות בשפה 'נמוכה' אינן מספיקות כדי להבין נושא ממוקד
- יכולת הקלדה עיוורת ומהירה משפרות את היכולת לנסח שאילתא ולשפר אותה
- יכולת סריקת טקסטים, קריאה מהירה וניווט זריז הופכת את החיפוש ליעיל יותר
- משתמשים רבים אינם מסוגלים לתרגם את הצרכים שלהם לשאילתות חיפוש
40% מן האוכלוסיה מתקשה בקרוא-וכתוב
גם מי שסיים בית ספר תיכון מתקשה להתמודד עם הכמות והמורכבות של הטקסטים באינטרנט. בפני המשתמשים במנועי חיפוש עומדת רשת עצומת-מימדים, עמוסה בדפים רלוונטיים. לכן קשה מאוד לעשות סדר בערימות המידע ההולכות-וגובהות.
ע"פ נילסן, כ-40% מן האוכלוסיה (כנראה שלא רק בארה"ב, אלא בכל מדינה) מאופיינים ברמה נמוכה של קריאה וכתיבה. מדובר באנשים שלא הגיעו לאוניברסיטה, ולחלקם אין תעודת בגרות. עולים חדשים, נשים במגזרים מסורתיים ופנסיונרים שהחמיצו את היכולת להסתגל אל מהפיכת האינטרנט - אלו קורבנות נפוצים בארצנו. "עמך" לא קוראים מהר מספיק, לא כותבים מילים מסובכות בכתיב נכון, ומתקשים באופן כללי לטפל במידע טקסטואלי בלי להרים ידיים.
הפער הדיגיטלי בתחום מנועי החיפוש בולט במיוחד בכל מה שקשור לשימוש בשפה האנגלית. בישראל, גם ילידי הארץ מתקשים בניסוח שאילתות באנגלית. רוב המידע באינטרנט לא כתוב בעברית, ולעתים ידע מינימלי בשפה האנגלית עושה את כל ההבדל בין תוצאות חיפוש טובות ובין ייאוש מוחלט. שימוש ב"גוגל ישראל" פותח בפני הגולש הישראלי כמות מוגבלת מאוד של מידע ממוקד. שימוש ב"גוגל.קום", לעומת זאת, הוא כלי בעל עוצמה בלתי מוגבלת.
משפטים אופייניים לסובלים מפער דיגיטלי בתחום החיפוש
- "לא הבנתי מה כתוב שם"
- "חיפשתי שעה ולא מצאתי כלום"
- "הגעתי לאיזה אתר, אבל בסוף זה לא היה מה שרציתי"
- "חיפשתי בגוגל אבל קיבלתי המון תוצאות ולא ידעתי מה לבחור"
- "עשיתי חיפוש אבל שום דבר לא היה קשור"
- "בדקתי כמה אתרים, ואחרי שעה עזבתי את זה"
- "אין לי כוח לחפש, בסוף החלטתי פשוט להתקשר בטלפון"
- "אני לא יכול לקרוא הרבה באינטרנט, זה עושה לי כאב ראש"
- "כל התוצאות נראות לי דומות, לא מבין מה ההבדל"
איך מצמצמים את הפער
הפסימיסטים ימשיכו לומר שאין ברירה: תמיד יהיו מומחים, מתחילים ובורים מוחלטים. האופטימיסטים ינסו להיתלות בעובדה שמחירי המחשבים ממשיכים לרדת בהדרגה. אך נגישות למחשבים עצמם אינה מספיקה כלל. כדאי להיזכר בציטוט של אחד מן הפועלות המסכנות בעולם השלישי, שעבדה במפעל להרכבת מחשבים ואמרה לכותבת הספר "נו לוגו" את המשפט האלמותי: "העובדה שאנחנו מרכיבים מחשבים לא אומרת שאנחנו יודעים להשתמש בהם".
רבים טוענים שהדור שאחרי הפנסיה (60-80) - אבוד בכל מקרה. דור הביניים (40-60) מתייעץ באופן תדיר עם הדור הצעיר, זה שנמצא בשנות העשרים והשלושים לחייו. רק "ילדי האינטרנט" (8-18) יאמצו את המדיום הזה בצורה טבעית. דור הביניים ימשיך להיאבק כדי להגיע להישגים מינימליים. אליטת האינטרנט -- האנשים שעובדים ברשת וחיים אותה מדי יום -- תמשיך להגביר את הפער בינה ובין שאר האוכלוסיה, כי יש לה אינטרס כלכלי לעשות זאת.
הפער הדיגיטלי הוא בגדר עובדה קיימת, ובתחום החיפוש הוא בולט מיד. סטודנטים שהשתמשו במנועי חיפוש במהלך לימודיהם כדי למצוא מידע -- כבר הפנימו את חשיבותו של הכלי, אך לא כולם למדו עדיין לחפש בצורה שיטתית ויסודית. ישראלים מבוגרים יותר, שלא הספיקו להיכנס אל עובי הקורה, ימשיכו להזין שאילתות פרימיטיביות ולהתייאש בסוף כל נסיון. אלו האנשים שלא יחליפו את עמוד הבית שהגיע עם הדפדפן כברירת-מחדל; שיסתמכו על מנוע חיפוש אחד בלבד; שילכו כמו "צאן לטבח" (ביטוי שהשתמש בו נילסן) אל מה שתאגידי האינטרנט הגדולים הכינו בשבילם.
האם קורסים ממשלתיים בחיפוש מידע יפתרו חלק מהבעיה? האם ערוצי הטלוויזיה צריכים להתגייס ולעזור? ומה עם בתי הספר התיכוניים? האם לא הגיע הזמן להכניס את מנועי החיפוש אל שיעורי הבית של תלמידי היסודי, חטיבות הביניים ובחינות הבגרות? האם יש כלי יעיל יותר, מהיר יותר וחזק יותר להשיג מידע כיום מלבד מנוע חיפוש? ספריות בתי הספר הן כמו טיפה זעירה באוקיינוס סוער של מידע קריטי לחיינו.
דווקא בגלל שישראל מתייחסת לעצמה בתור מעצמת היי-טק קטנה וערמומית, נראה שאין מנוס מהתערבות שלטונית. אם הממשלה תפעיל קורסים יעילים בחיפוש מידע (גם באנגלית), ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את פוטנציאל ההשתכרות של בוגרי הקורסים, ואת יכולתם להשתלב בכלכלה הדיגיטלית הגלובלית. אנשים אלו יוכלו למצות את האינטרנט ככלי לשיפור רמת חייהם, ולהיות אזרחים פעילים יותר. אין טעם להשאיר את התחום הזה למידענים מקצוענים, הדורשים מחיר גבוה מדי עבור שירותיהם.
שאלת הפער הדיגיטלי אינה איכותית אלא כמותית: אין עוררין על כך שפערים דיגיטליים תמיד יתקיימו באוכלוסיה. השאלה היא עד כמה הפער גדול בין המגזרים השונים.
בארה"ב, למשל, התרבות הדומיננטית מוכנה לחיות בשלום עם פערים גדולים ברמת ההשכלה, ההכנסה והמעמד. באירופה, לעומת זאת, יש נסיון מתמשך לצמצם את הפערים בין העשירים לעניים. בסין, למשל, הצנזורה של השלטון הדיקטטורי מעכבת את מצב ההשכלה במדינה ואת נגישות האזרחים למידע על העולם. השלטון הסיני מפחד מן האינטרנט, וכדאי לישראל לנצל את הפחד הזה כדי להשיג יתרון תחרותי אונליין.
מכיוון שהאינטרנט הוא כלי ציבורי המבוסס על חינוך ומידע חופשי, כדאי למדינה קטנה ועתירת-ידע כמו ישראל לעודד את אזרחיה להשתמש בו בצורה אופטימלית. הפערים הדיגיטליים יישארו איתנו עוד הרבה מאוד זמן, אבל המאמץ הסיזיפי לגרום לצימצומם שווה את התוצאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה